גזר דין בתיק ת"פ 117-10

בעניינו של נאשם 1

(כולל ת"פ  9137/08, בית משפט השלום, ירושלים)

1.     הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירת דרישת נכס באיומים ובכוח לפי סעיף 404 סיפא לחוק העונשין, בעבירה של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274 (1) לחוק ובעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק. כמפורט בכתב האישום, שהו הנאשמים ביום 31/1/10, בסמוך לשעה 04:30, ברחוב יפו בירושלים, בסמוך למועדון נוער, לאחר ששתו אלכוהול והיו בגילופין. בסמוך, שהה קטין, יליד 1994 (להלן: "המתלונן"). הנאשם ניגש למתלונן, אמר לו: "מה אתה רוצה, עוף מפה, אני אדפוק לך מכות אם לא תעוף מפה" ולאחר מכן נטל הנאשם בקבוק וודקה, התקרב למתלונן ואמר לו: "למה אתה מתעסק איתי, מה אתה רוצה". בהמשך, ולאחר חילופי דברים בין השניים, נאשם 1 שאל את המתלונן אם יש לו כסף, נאשם 2 חיפש בבגדיו ונאשם 1 השאיר בידיו מכשיר סלולארי השייך למתלונן. המתלונן ביקש סיוע מאחד המדריכים במועדון הסמוך, הוזמנה משטרה, הנאשם נמלט ונעצר לאחר מכן על ידי השוטרים, שאז גידף אחד השוטרים וירק עליו, ובהמשך גידף, ירק ואיים על שוטר אחר, תוך שהתנגד למעצרו.

2.     הנאשם צרף תיק נוסף התלוי נגדו, מבית משפט השלום בירושלים (ת.פ. 9137/08), במסגרתו הורשע הנאשם בעבירת תקיפה והעלבת עובד ציבור באשר לאירועים שהתרחשו בשנת 2008, לאחר שהנאשם סטר לתייר ולאחר מכן קילל שוטרת.

3.     הנאשם כבן 22 ואין בעברו הרשעות קודמות.

4.     בנוגע עם הנאשם ניתנו מספר תסקירים מטעם שירות המבחן. בתסקיר הראשון, מיום 1/11/10, צוין כי הנאשם נמצא בקהילה טיפולית בגין שימוש בסמים ואלכוהול. בא פירוט לנסיבות חייו הקשות, כאשר מאז גיל 10 הוא מתגורר עם אחיו אצל דודתו, לאחר שאימו נפטרה ואביו נשאר באוקראינה. את מעשיו נשוא תיק זה ייחס הנאשם לאלכוהול. בתסקיר זה מצוין כי הנאשם מפיק תועלת משהותו בקהילה, הוא החל להפנים את מצבו והומלץ על המשך שהייתו בקהילה. לפיכך חלו דחיות במועד מתן גזר הדין בעניינו לצורך מעקב אחר התקדמותו ומצבו.

        בתסקיר מיום 22/5/11 צוין כי הנאשם סיים את שלב הטיפול בקהילה בהצלחה ועבר להוסטל, לשיקום הנמשך שישה חודשים, לצורך בחינת דפוסי התנהגותו והתמודדותו בטרם יציאה לחיים עצמאיים. הנאשם עזב את ההוסטל על דעת עצמו לאחר חודשיים, והחל לעבוד, תוך שהביע רצון להישאר נקי מחומרים ממכרים, והופנה למסגרת טיפולית בנפגעי אלכוהול וסמים.

        בתסקיר מיום 16/8/11 מפורט כי הנאשם הגיע לפגישות בשירות המבחן כנדרש, ובדיקות שמסר נמצאו נקיות משימוש בסם, תוך ששולב בטיפול והחל לעבוד. צוין כי לנאשם מוטיבציה גבוהה לשינוי והוא עושה מאמצים להימנע ממצבי סיכון, תוך ניתוק קשר עם גורמים שוליים.

        מהתסקיר מיום 12/2/12 הוברר כי חלה נסיגה במצב הנאשם. הוא פוטר מעבודתו בגין שתיית אלכוהול. הנאשם דיווח על כך לגורמי הטיפול וביקש לחזור לקהילה הטיפולית, אותה נטש לאחר ימים ספורים ואף לא השתלב במרכז יום. שירות המבחן התרשם כי מחד קיימת במצב הנאשם חוסר יציבות, ומאידך, קיימת יציבות של ממש במוטיבציה שלו להתמודד עם קשייו. הנאשם שולב בטיפול פסיכיאטרי, ושירות המבחן התרשם שהנאשם עושה מאמצים להתמודד עם קשייו ונסיבות חייו הקשות, חרף המשברים שחווה.

        לפיכך, ניתנה לנאשם הזדמנות אחרונה באפיק השיקומי - טיפולי. בהמשך, בא תסקיר מיום 4/4/12, ממנו עולה כי הנאשם התמיד להגיע לפגישות ולבדיקות במסגרת היחידה לשיקום הנוער, עקב ניסיונות למצוא מקום עבודה, מגיע למפגשים פרטניים, הבדיקות לאיתור סם נמצאו נקיות ואף עלה בידו בתקופה האחרונה להישמר מאלכוהול. שירות המבחן ציין כי הנאשם סובל ממצבי רוח משתנים המקשים על יכולת תפקודו והתחייבותו לתהליך שיקומי, הוא נוטל טיפול אני דיכאוני והחל שיפור במצבו הנפשי. שירות המבחן המליץ על צו מבחן לשנה והטלת של"צ בהיקף של 200 שעות לצד עונש מותנה.

5.     בא-כוח המאשימה הדגיש את חומרת מעשיו של הנאשם, הפנה לכך שמעשיו היו חמורים משל הנאשם האחר (שנדון לעונש מאסר בעבודות שירות לתקופת חמישה חודשים) ונטען כי יש להטיל על הנאשם עונש חמור שיכלול גם מאסר בפועל.

6.     מנגד, הסנגורית הדגישה, בין היתר, כי הנאשמים פעלו בצוותא וקשה לראות במעשי האחד, באופן מהותי, כחמורים משל חברו, אף שהנאשם 'בלט' יותר. באה הפניה לרקע המשפחתי בו גדל הנאשם, לתהליך השיקום הארוך שהצריך טיפול פסיכיאטרי ולכך שיש לשים דגש על שיקומו לטובת האינטרס הציבורי.

7.     אכן, מעשי הנאשם חמורים והם כוללים שתי פרשיות נפרדות. מדובר בהתנהגות אנטי סוציאלית המחייבת הרתעה והצבת גבולות, הן לנאשם והן לציבור. מנגד, מדובר בבחור צעיר, כאשר המעשים בוצעו לפני פרקי זמן ארוכים יחסית, מאז עשה הנאשם דרך ארוכה בניסיונו לשקם עצמו, והמאמצים, בעיקרם, נשאו פרי ותועלת. באופן חריג, ניתנה לנאשם שהות אחרונה להוכיח עצמו ונראה כי למרות הקשיים הוא דבק במטרה של שיקום עצמי ובהיקלטותו כאדם נורמטיבי בחברה, זאת על-אף הקושי הנפשי הטמון בו ועל-אף נסיבות חייו הקשות. נראה כי בשלב כזה ניתן לשים דגש על שיקומו של הנאשם על-פני השבתו אל בין כותלי הכלא, תוך הצבת גבולות ברורים. יש לזכור, בהקשר זה, כי הנאשם ריצה כמעט שלושה חודשים במעצר, דהיינו נשא עונש מוחשי של ממש (הנאשם האחר היה עצור כמחצית התקופה).

        סיכומו של דבר, אני גוזר על הנאשם כלהלן:

א.     מאסר מותנה לתקופת שמונה חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בתוך שלוש שנים מהיום.

ב.     הנאשם יבצע של"צ בהיקף של 200 שעות בהתאם לתוכנית שתוכן על ידי שירות המבחן  בתוך 30 יום מהיום.

ג.      הנאשם יעמוד במבחן לתקופה של שנה מהיום.

ד.     הנאשם ישלם למתלונן פיצוי בסך 1,500 ש"ח.

            זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.